ליל סערה - Yehuda Poliker

הסירה מיטלטלת בּלֵיל סערה

מרוּקָן פח המים, הצֵידה נגמרה

והשליח הנמלט שמחפש נמל מקלט

מתעקש לזכור את משמעות הבשוֹרה

מסמטה לא מוּשגחת הוא יוצא אל העיר

הולך שָקֶט לארמון כשחוט השחר מחוויר

כשהוא חולף כמו הבלחה במצלמות האבטחה

יש כווֶנֶת עליו בפוקוס מהיר

ובהבהוב מפתיע

הבשורה תגיע

גם אם ישתיקו לתמיד את הפָּליט השליח

והארמון שוקע

כי איש בו לא שומע

את קול החלשים וקול תחינת הטובע

ואני שנולדתי לרדופֵי סערה

לא יכול לא לראות את שברי הסירה

את הנרמס והכותש, את הכלוא והמגָרֵש

את דמעת השיר והתעקשות הבשורה

ובהבהוב מפתיע

הבשורה תגיע

גם אם ישתיקו לתמיד את הפָּליט השליח

והארמון שוקע

כי איש בו לא שומע

את קול החלשים וקול תחינת הטובע

La barca oscilla in una notte tempestosa

Svuotare il serbatoio dell'acqua, il lato è finito

e il messaggero fuggitivo che cerca un porto di rifugio

insiste nel ricordare il significato del Vangelo

Da un vicolo incustodito esce in città

Cammina tranquillamente verso il palazzo mentre il filo dell'alba svanisce

Quando passa come un lampo nelle telecamere di sicurezza

Mira a lui con una messa a fuoco rapida

E in un battito di ciglia sorprendente

La notizia arriverà

Anche se zittiscono per sempre il messaggero dei profughi

E il palazzo sprofonda

Perché nessuno ascolta

Tu sei la voce del debole e la voce dell'annegamento

E sono nato per essere perseguitato da una tempesta

Non posso fare a meno di vedere il relitto della barca

Calpestati e schiacciati, imprigionati e banditi

lo strappo del canto e l'insistenza del vangelo

E in un battito di ciglia sorprendente

La notizia arriverà

Anche se zittiscono per sempre il messaggero dei profughi

E il palazzo sprofonda

Perché nessuno ascolta

Tu sei la voce del debole e la voce dell'annegamento