אוטובוס אחרון לחיפה - Elai Botner, Meshi Kleinstein

והימים הופכים קשים

רוב הזמן אני למטה

עולה על האוטובוס האחרון לחיפה

הכביש מתפתל

הנה חזרתי הביתה

אבל הבית ריק אין אף אחד

ואין בו אותך

געגועים געגועים

האם אתה מאושר

מה אתה עושה בחיים?

ואם טוב לך עכשיו?

תראה החורף מתקרב ולגשם יש ריח

יש לו טעם של אושר

ואין בו אותך

אני חושבת עליך

בכל יום כל הזמן

הימים האחרונים היו קשים לי כל כך

אולי ויתרתי על עצמי

יותר מידי בקלות

אתה המשכת לחיות

אני נשארתי למות

אז התחלתי ללמוד

ושכרתי דירה

פתאום טוב לי בלעדיך

וזה מפחיד נורא

אולי עדיף המרחק,

מסתם להיפגע

וחיכיתי המון

ולא באת אתה

ולא נשאר פה כלום...

לא השארת כלום...

להישבר להיגמר להתעורר ואז לקום וללכת

ולא יכולתי ופחדתי לאבד אותך

ולוותר להתעוור להשתכר להיסחף עם הזרם

ולא תהיה לנו אף פעם עוד כזאת אהבה

ואיך היינו עושים אהבה

היית חוזר מהצבא

מחכה לך בשער שתרד בתחנה

היה לך ריח מבושם שאיש לא מכיר

וטעם אסור

כמו של לילה

כמו שיר

ואז הגיעו אחרים

היה לי כיף כ"כ לשכוח

הכמויות של השקרים

מתרוצצות אצלי במוח

אולי אף פעם לא הייתי

מי שחשבנו שאני

מר פה ומוכר פה

במראה ממולי

ולא נשאר פה כלום...

לא השארתי כלום...

E le giornate si fanno difficili

La maggior parte delle volte sono giù

Salire sull'ultimo autobus per Haifa

La strada è tortuosa

Eccomi tornato a casa

Ma la casa è vuota, non c'è nessuno

E non ti tiene dentro

brama brama

sei felice

Cosa fai nella vita?

E se stai bene adesso?

Vedi l'inverno sta arrivando e la pioggia ha un odore

Ha un sapore di felicità

E non ti tiene dentro

Sto pensando a te

Ogni giorno tutto il tempo

Gli ultimi giorni sono stati così difficili per me

Forse ho rinunciato a me stesso

troppo facilmente

Hai continuato a vivere

Sono stato lasciato a morire

Così ho iniziato a studiare

E ho affittato un appartamento

Improvvisamente sto bene senza di te

Ed è terribilmente spaventoso

Forse la distanza è migliore,

Fatti solo male

E ho aspettato molto

E non sei venuto

E qui non c'è più niente...

Non hai lasciato niente...

rompere per correre per svegliarsi e poi alzarsi e andare

E non potevo e avevo paura di perderti

e smetti di accecarti per ubriacarti e andare alla deriva con la corrente

E non avremo mai più un tale amore

E come faremmo l'amore

Torneresti dall'esercito

Ti aspetto al gate per scendere alla stazione

Avevi un odore profumato che nessuno conosce

e gusto proibito

come la notte

come una canzone

Poi ne sono arrivati ​​altri

Mi sono divertito così tanto a dimenticare

La quantità di bugie

correndo nel mio cervello

Forse non lo sono mai stato

Chi pensavamo fossi

Signor qui e venditore qui

nello specchio davanti a me

E qui non c'è più niente...

non ho lasciato niente...