אגדת השמש והירח - Static & Ben El Tavori, Rita, Participants of Festigal

הם סובבים אותה,

שבעת כוכבי הלכת

אך היא בוערת אל

חיוורון פניו.

והוא רחוק כל כך,

בשמי כדור הארץ,

אבל נכסף אליה

לאש זהב.

צל הירח

אל פני השמש נמשך.

תמיד בין יום ובין לילה,

נוגעים שם למעלה,

וזה לא די לו, לא די לה -

רק לרגע והלאה.

וכך כל יום, שנים אין ספור,

הוא מת באורה,

היא באורו.

שקיעת זריחה ורודה,

אהבה אבודה.

אווירה פה חמה,

לילה לבן אור לבנה,

גם נגה נגה,

אין פה ליקוי, צדק איתה,

בא לי לשים לך טבעת כאילו את שבתאי,

את מתרחקת כמו פלוטו, ואם אני שב - די,

בואי נמריא ביחד עם החללית,

על אורנוס ועל נפטון עוד נביט,

כדור הארץ הוא שלנו אם נחליט,

בשביל של החלב נשתה גלקסיה עם קשית.

לא פעם בייאושם

הם מחשיכים לרגע,

ליקוי ירח

ליקוי חמה.

אך במרדף הזה

הם מאירי שמיים,

שבויים במסלולם

בלי נחמה.

צל הירח

אל פני השמש נמשך.

תמיד בין יום ובין לילה,

נוגעים שם למעלה,

וזה לא די לו, לא די לה -

רק לרגע והלאה.

וכך כל יום, שנים אין ספור,

הוא מת באורה,

היא באורו.

שקיעת זריחה ורודה,

אהבה אבודה.

la girano,

I sette pianeti

Ma lei sta bruciando

il suo viso pallido.

ed è così lontano

nel cielo della terra,

Ma la desideriamo

Per sparare l'oro.

l'ombra della luna

Alla faccia del sole è disegnato.

sempre giorno e notte,

toccando lassù,

E non è abbastanza per lui, non è abbastanza per lei -

Solo per un momento e oltre.

E così ogni giorno, per innumerevoli anni,

è morto nella luce,

Lei è nella sua luce.

alba rosa tramonto,

amore perduto.

calda atmosfera qui,

luce bianca notte bianca,

anche negativo negativo,

Non c'è nessun difetto qui, giustizia con lei,

Voglio metterti un anello come se fossi Saturno,

Ti allontani come Plutone, e se mi siedo... abbastanza,

Decollamo insieme all'astronave,

Su Urano e Nettuno guarderemo oltre,

La terra è nostra se decidiamo,

Per il bene del latte abbiamo bevuto la galassia con una cannuccia.

Spesso nella loro disperazione

si oscurano per un momento,

eclissi lunare

Eclisse.

Ma in questa ricerca

illuminano il cielo,

prigionieri nel loro corso

nessuna consolazione

l'ombra della luna

Alla faccia del sole è disegnato.

sempre giorno e notte,

toccando lassù,

E non è abbastanza per lui, non è abbastanza per lei -

Solo per un momento e oltre.

E così ogni giorno, per innumerevoli anni,

è morto nella luce,

Lei è nella sua luce.

alba rosa tramonto,

amore perduto.