השתגע (מתוך ״המחברת של אליה״) - Omer Adam, Elia Rosilio

‏‎כשהעשן מתפזר

‏‎רואים שכולנו אותו דבר

‏‎על החוף הזה של החיים

‏‎אנשים קלים כמו סירות נייר

‏‎ומפחדים ממה מפחדים

‏‎מאיזה רגע של כישלון

‏‎נוסעים על מאה ארבעים

‏‎אבל לא בכיוון הנכון

‏‎מאחוריי האוזניות

‏‎כל אחד שומע איזה שיר אחר

‏‎ככה בלי סלקציות

‏‎הכל פשוט הרבה יותר

‏‎בלי צבע בלי פוליטיקות

‏‎כי את מי זה מעניין

‏‎החיים קצרים מדי הבנתי

‏‎כשאביצ׳י הפסיק לנגן

‏‎ואת ואת

בואי תתקרבי אליי

הזמן נגמר אולי מהר מדי

ואנשים רוקדים כשהם בודדים

ואנחנו שם עוד בין כולם

בואי נשכח הכל

גם ככה השתגע העולם

תראי את השקיעות של חדרה

מדממות וזה מדליק בי רגש

כולם פה מגדלים כנפיים

ואז בוכים כשנשרפים מהשמש

ונלחמים על היום יום

אחריי שנלחמו על הדרום

תביני העולם הזה משוגע נקודה קום

Quando il fumo si dirada

Vedi, siamo tutti uguali

Su questa sponda della vita

Le persone sono leggere come barchette di carta

e hanno paura di ciò di cui hanno paura

Da qualche momento di fallimento

In viaggio sui centoquaranta

Ma non nella giusta direzione

Dietro di me ci sono le cuffie

Ognuno ascolta una canzone diversa

Così senza selezioni

Tutto è molto più semplice

Nessun colore, nessuna politica

Perché chi se ne frega?

La vita è troppo breve, lo capisco

Quando Avicii ha smesso di giocare

e tu e

Vieni più vicino a me

Il tempo potrebbe scadere troppo in fretta

E le persone ballano quando sono sole

E noi ci siamo di più tra tutti loro

Dimentichiamo tutto

Anche così, il mondo è impazzito

Guarda i tramonti di Hadera

Sanguinamento e accende un'emozione in me

Tutti qui crescono le ali

E poi piangi quando ti scotti

e combatti giorno per giorno

Dopo di me che ho combattuto per il sud

Capisci che questo mondo è pazzesco, smettila di alzarti