גרה מול המים - Rita, שתיים

אני גרה מול המים

בין שדות ובין חול

מעלי השמיים

וממול ים כחול

לפעמים אתה חי פה

לפעמים אתה מת

לפעמים הדמיון פה

כבר נראה כמו אמת

יש לילות של ירח

במזרח הזה

יש ימים שצורח

הכאב בחזה

אני גרה מול המים

והאופק רחוק

וגבוהים השמיים

והים הוא עמוק

יש ליופי פה טעם

של עקבות מלחמה

פה גדלים עשבי זעם

בין פרחי נחמה

כאן יודעות השפתיים

לחייך לזמן

כאן בוכות העיניים

כבר שנים מעצמן

אני גרה מול המים

ונופים משכבר

מספרים לי בינתיים

איך הפכו לעפר

כאן תמצא בכל אבן

גם שרידי חלומות

כאן נושאים את הסבל

בתוך סל השמחות

כאן שותים את הצער

בגביעי אהבה

כאן שרים שירי סער

בין תפילות אשכבה

Vivo davanti all'acqua

Tra campi e sabbia

sopra il cielo

E di fronte al mare blu

A volte vivi qui

a volte muori

A volte la somiglianza qui

Sembra già la verità

Ci sono notti di luna

in questo oriente

Certi giorni urla

il dolore al petto

Vivo davanti all'acqua

E l'orizzonte è lontano

e il cielo è alto

E il mare è profondo

La bellezza ha un sapore qui

di tracce di guerra

Qui crescono erbacce di rabbia

Tra i fiori del conforto

Qui le labbra lo sanno

sorridere per tempo

Qui gli occhi piangono

Già da anni

Vivo davanti all'acqua

e panorami di tanto tempo fa

Me lo dicono intanto

Come sono diventati polvere?

Qui troverai in ogni pietra

Anche resti di sogni

Qui sopportano la sofferenza

Nel cesto delle gioie

Qui bevono il dolore

in tazze d'amore

Qui cantano canzoni di tempesta

tra le preghiere