מרדף - Chava Alberstein

ארץ טובה שהדבש בעורקיה

אך דם בנחליה כמים נוזל.

ארץ אשר הרריה נחושת

אבל עצביה ברזל.

ארץ אשר מרדפים קורותיה,

אלפיים דפים ועוד דף,

עד שנשרף

עוד מעט כל חמצן ריאותיה

בגלל מרוצת המרדף

ארץ אשר ירדפוה אויביה

והיא את אויביה תרדוף במרדף.

היא את אויביה תשיג, אך אויביה

הם לא ילכדוה בכף.

זו הרואה את חייה מנגד

תלויים כעלה הנידף.

היא יראה,

אבל כמו לא היתה כלל מודאגת

תמתין עד לתום המרדף.

תום המרדף מסתתר בנקיק

ומצפין את פניו במחבוא, במחבוא,

אך לסופו הוא יבוא כמו השמש

אשר ממזרח היא תבוא.

אז לא יותר אמהות תקוננה

ולא על בניהם האבות,

כן הוא יבוא

ורגלינו עד אז לא תלאינה

לרדוף בעקבי התקוות.

Una buona terra con il miele nelle vene

Ma il sangue scorre nei suoi ruscelli come acqua.

Una terra di montagne di rame

Ma i suoi nervi sono di ferro.

Una terra le cui travi sono infestate,

Duemila pagine e un'altra pagina,

finché non bruceremo

Presto tutto l'ossigeno nei suoi polmoni

A causa della corsa all'inseguimento

Una terra che sarà perseguitata dai suoi nemici

E inseguirà i suoi nemici all'inseguimento.

Otterrà i suoi nemici, ma i suoi nemici

Non rimarranno intrappolati nel cucchiaio.

Quella che vede la sua vita dall'altra parte

appeso come una foglia volatile.

lei vedrà

Ma come se non fosse affatto preoccupata

Aspetta fino alla fine dell'inseguimento.

La fine dell'inseguimento è nascosta in un burrone

e nasconde il volto nel nascondimento, nel nascondimento,

Ma alla fine verrà come il sole

da oriente verrà.

Quindi non ci saranno più madri che si lamenteranno

e non sui figli i padri,

sì verrà

E i nostri piedi non saranno stanchi fino ad allora

inseguire i talloni delle speranze.