שיר ארץ - Chava Alberstein

ארץ שיושביה היא אוכלת

וזבת חלב ודבש ותכלת

לפעמים גם היא עצמה גוזלת

את כבשת הרש.

ארץ שמתקו לה רגביה

ומלוחים כבכי כל חופיה

שנתנו לה אוהביה

כל אשר יכלו לתת.

שב החצב לבן לפרוח

שם בדרך יחידי

והיסמין ישיב ניחוח

שדות הזמן שלה האבודים.

ארץ שמתקו לה רגביה

ומלוחים כבכי כל חופיה

שנתנו לה אוהביה

כל אשר יכלו לתת.

כל אביב שבים לה סביוניה

לכסות את כל קמטי פניה

רוח קיץ עצב אבניה

ילטף באור.

שב הסתיו עם כובד ענניה

לעטוף אפור את כל גניה

והחורף את שמורות עיניה

הבוכות יסגור.

שב החצב לבן לפרוח

שם בדרך יחידי

והיסמין ישיב ניחוח

שדות הזמן שלה האבודים

שב הסתיו עם כובד ענניה...

Una terra abitata da essa mangia

E gotta da latte e miele e blu

A volte si ruba anche se stessa

Sei una pecora.

Una terra addolcita dal rugby

E salato come lacrime tutte le sue sponde

regalatole dai suoi amanti

Tutto quello che potevano dare.

Il marmo bianco tornò a fiorire

Lì in un solo modo

E il gelsomino tornerà profumo

I suoi campi temporali sono persi.

Una terra addolcita dal rugby

E salato come lacrime tutte le sue sponde

regalatole dai suoi amanti

Tutto quello che potevano dare.

Ogni primavera torna in Savonia

coprire tutte le sue rughe

Il vento estivo ha rattristato Avanya

accarezzerà nella luce.

L'autunno tornò con il peso delle sue nuvole

Avvolgi l'intero giardino di grigio

E l'inverno le ha riservato gli occhi

Il pianto si chiuderà.

Il marmo bianco tornò a fiorire

Lì in un solo modo

E il gelsomino tornerà profumo

I suoi campi temporali sono persi

Torna l'autunno con il peso delle sue nuvole...