החול יזכור - Chava Alberstein

החול יזכור את הגלים אבל לקצף אין זוכר

זולת ההם אשר עברו עם רוח לילה מאחר

מזכרונם הוא לעולם לא ימחה.

הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן.

נרות הלילה דעכו.

הידידות האהבה

הנעורים שבאו פתע אל סופם

הנעורים שבאו פתע אל סופם.

כמוהו גם על חוף ליבם רטט אז משהו חיוור

והם רשמו בתוך החול, כשהירח העובר

האיר פתאום פנים זרות ושחוק רפה.

הכל ישוב אל המצולות...

היו שם קונכיות ריקות שנהמו קינה של ים

ובית עלמין על הגבעות

ושניים שחלפו דומם

בין החצב והקברים והשיקמה.

הכל ישוב אל המצולות...

La sabbia ricorderà le onde ma la schiuma non ha memoria

Tranne quelli che sono passati con un vento a tarda notte

Dalla loro memoria non svanirà mai.

Tutto tornerà al fondo tranne la schiuma bianca.

Le candele notturne si spensero.

amicizia amore

La gioventù giunse improvvisamente alla fine

La gioventù giunse improvvisamente alla fine.

Come lui anche sulla riva dei loro cuori vibrava poi qualcosa di pallido

E scrivevano sulla sabbia, mentre passava la luna

All'improvviso brillò uno strano viso esausto.

Tutto tornerà in fondo...

C'erano gusci vuoti che gemevano il lamento del mare

e un cimitero sulle colline

e due che passarono ancora

Tra la cava e le tombe e il restauro.

Tutto tornerà in fondo...